עורך דין דיני עבודה

עורכי דין מומלצים בנושא דיני עבודה: עורך דין דיני עבודה – ליאת פייגל | עורך דין דיני עבודה – איתי אדרת

סכסוכים בין בני אדם הם גזירת גורל אשר נובעת מהשוני בין השקפות עולמנו השונות והדרך בה אנו רואים את הדברים. אותם סכסוכים לובשים צורות שונות ומגוונות מכדי לספור, וכאלה אשר נעים על סקאלה החל מסכסוכים בתוך המשפחה וכדי סכסוכים בין מדינות.

בתוך אותה סקאלה, ניתן להבחין בענף אשר מעסיק רבות את כלל האזרחים בחברה מערבית – סכסוכים שבמסגרת העבודה, ובפרט סכסוכים אל מול המעביד ו/או עובד. אותם סכסוכים כרוכים תחת ענף משפטי רחב אשר נוגע לכולנו ונקרא – דיני עבודה.

דיני עבודה מהווים סוגיה משפטית מורכבת ומיוחדת לכל מערכת משפטית באשר היא, כאשר ההבדלים מתבטאים בתוקף והיקף של תקנות שהכתיב הרגולטור בכדי להגן על הציבור הרחב – במקרה זה שכירים ומעסיקים, בהיותן מעגנות זכויות וחובות אשר קיימות לכל אחד מן הצדדים, בכדי לקיים מערכת יחסים עסקית מקצועית וכזו אשר הינה הוגנת ונטולת התעמרויות פסולות מצד מי מהם.

לפיכך, בעקבות אותן תקנות וחוקים, רבים מוצאים עצמם לעתים תכופות נאלצים להזדקק לשירותיהם של עורכי דין לענייני דיני עבודה, בכדי שהאחרונים יסייעו להם בהשגת צדק בעניינם האישי. לכן, במאמר הקרוב נדון ביתר שאת בדיני עבודה כמכלול, כמו גם בתפקידם הייחודי של עורכי דין בתוכם.

 

מדוע צריך עורך דין דיני עבודה?

כפי שצוין לעיל, לכל מדינה ישנן תקנות וחוקים אשר מטרתם לאכוף ולוודא כי לציבור העובדים באשר הוא מגיעות כלל הזכויות אשר עוגנו לשם כך בחוק. עם זאת, היות ואיננו חיים באוטופיה, לעתים תכופות זכויות אלו מופרות ונרמסות, לעתים ביתר שאת.

לכן, עורך דין דיני עבודה, כיאה לדמות מקצועית אשר בקיאה בשלל החידודים והתקנות הרלוונטיות אשר קשורות בדיני עבודה, יכול לבאר ולוודא כי בעקבות אותן הפרות יפוצה העובד בהתאם לפגיעה הספציפית בו.

עם זאת, בשל העובדה שאדם מן היישוב אינו בקיא בהכרח בכלל דיני העבודה המגוונים, אשר חלקם מפורסמים יותר בעוד שישנם אשר אזוטריים לחלוטין, לעתים עובדים רבים אינם כלל מודעים לעובדה כי נעשה להם עוול, כזה אשר עלול לזכותם בפיצוי נכבד. לכן חשוב ראשית כל לדון בעניינם של תקנות וחוקים אלו, אשר ידועים בהגות המשפטית כ"חוקי המגן".

 

מה הם חוקי המגן?

חוקי המגן הם קובץ חוקים ותקנות אשר מטילים ומשיתים על המעביד שלל חובות והגבלות שמטרתן להעניק לעובד תנאי עבודה מינימליים ובסיסיים, כמו גם להגן על העובד מפני ויתור זכויות עצמי, הן שנעשה מרצון או מלית ידיעה. בנוסף לכך, מעמדם של חוקי מגן אלו אינו ניתן להזזה, הדבר עומד בעינו גם בעקבות כריתתו של חוזה אישי ו/או חוזה קיבוצי, אשר במסגרתם לא ניתן לחרוג מאומה מטה מהגדרותיהם הברורות, אם כי ניתן כמובן לשפרם כצעד אשר מהווה תמריץ חיובי מצד המעסיק.

הנושאים אשר נדונים במסגרת חוקי המגן נוגעים לשגרת יומו של העובד ולנקודות קצה אשר עלול להגיע אליהן במהלך העסקתו, כדוגמת מחלה או הריון. כמו כן, במסגרת חוקי המגן נקבע גם אורכו של יום ושבוע העבודה, זכותו של עובד לימי חופשה ולדמי מחלה, זאת בנוסף להמצאתו של גיל עבודה מינימלי אשר טרם לו לא ניתן להעסיק עובד, כמו גם קביעת סכום מינימלי אשר מהווה שכרו הבסיסי של עובד בכל משלח יד אשר יהיה.

חוקי המגן הראשונים נכתבו באנגליה בתחילת המאה ה19, אז עלה הצורך בהם כתוצאה מעליה בהיקף ההעסקה כפירותיה של המהפכה התעשייתית. לפיכך, ישנם חוקים מסוימים אשר הינם זהים ודומים בין שלל מדינות כדוגמת ענייני גיל מינימלי, בעוד שישנם חוקים אשר משתנים בהתאם לאופי הכלכלה המקומית כדוגמת שכר מינימום.

בהמשך לכך, בנוגע לאשר נעשה בישראל, ישנם חוקי מגן אשר קיימים בה עוד מקום המדינה, אשר בשעתם היו נחשבים למתקדמים יחסית בהתאם לנהוג בשאר העולם. מבין אותם חוקים ניתן למנות את "חוק שעות עבודה ומנוחה" אשר קובע הגבלות לזמני העסקה רציפה, כמו גם הצטברות שעות אשר העסקה מעבר להן נחשבת לשעות נוספות וכרוכה בתשלום גבוה יותר.

בנוסף לכך, חוק נוסף אשר לעתים שכיחות מופר הינו "חוק הגנת השכר" אשר קובע את מועד תשלום השכר, כמו גם את הצורך לפצות מועסק אם התשלום עבור האחרון נמסר באיחור.

נוסף על כך ניתן למנות את "חוק עבודת נשים", אשר תכליתו הענקת זכויות לאישה בנקודות זמן בהן נחשבת פגיעה יותר כדוגמת הריון ו/או בתקופה הסמוכה לאחר לידה. דוגמה נוספת לחוקים אשר מגנים על זכויות עובדים, היא "חוק הזכות לעבודה בישיבה" שהועבר בשנת 2007, אשר מבטיח לכל עובד באשר הוא את הזכות לבצע את משלח ידו בעודו יושב.

יתרה מכך, ישנם עוד חוקי ודיני עבודה רבים מכדי למנותם, חוקים אשר לעתים תכופות מופרים ונרמסים מבלי שהעובד הפשוט מודע לכך כלל. לפיכך לעצם השימוש בעזרתו של עורך דין לדיני עבודה משמעות רבה בהקשר זה, שכן כיוון שהאחרון בקיא ומודע לאותם תקדימים, ניתן למצות את הדין אל מול מי שבחר להפר אותם ובכך להשיב צדק לאוכלוסיות אשר מלכתחילה נמצאות בנחיתות מתוקף המרות לה הם נתונים.

עם זאת, עולה השאלה מתי רצוי לבצע פניה אל עורך דין דיני עבודה, היות ולא תמיד ברורה לנו מידת הפגיעה אם בכלל?.

 

מתי מומלץ לפנות לעורך דין דיני עבודה?

כאשר עובד חש כי נעשה לו עוול מצד מעסיקו, כמו גם שינוי חריג בתנאי העסקתו אשר מלווים בנינוח שאינו עולה בקנה אחד עם חוקי המגן, מומלץ לבצע פנייה מיידית ולו בשביל להיוועץ עם עורך דין דיני עבודה.

לעומת זאת, ראוי לציין כי ישנן הפרות מינוריות, כדוגמת שגיאות פעוטות וחסרות חשיבות בתלושי המשכורת כמו גם בחישוב ימי החופשה של עובד, אשר אין בהן די בכדי להצדיק הליך משפטי כנגד מעסיק באשר הוא. הן מפאת גובה הפיצויים הזעום אשר ילווה בכך, כמו גם כתוצאה מעלויותיו של הליך משפטי שכזה.

כמו כן, במקרים בהם מרגיש העובד כי נעשה לו עוול במישור האישי, ולאו דווקא על רקע תעסוקתי, מומלץ להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה בכדי לברר האם יש דברים בגו אשר עלולים להבשיל לכדי פיצוי משמעותי. כלומר, גם אם תנאי העסקתכם נותרו על כנם, אך היחס האישי אשר אתם זוכים לו מצד מעסיקכם, אשר תחתיו אתם נתונים ביחסי מרות, אינו מניח את הדעת, ניתן לדרוש בשל כך פיצויים כספיים.

בנוסף לכך, חשוב לציין כי עובדים רבים מתפטרים בטרם מיצו את כלל דינם אל מול מעסיקם הקודם, התפטרות אשר די בה בכדי לשמוט את הקרקע מתחת לטענותיהם כי נעשה להם עוול. לפיכך, קיימת חשיבות רבה להחזקה במקום העבודה עד אשר נעשתה התייעצות ראשונית עם גורם משפטי כדוגמת עורך דין דיני עבודה, אשר ידע לוודא כי לא מדובר במהלך אשר פוגע בטיעונכם המשפטי, או להנחותכם בהתאם לצורך הסיטואציה.

 

שימוש בעורך דין דיני עבודה כגורם הרתעה

לא יהיה נכון לומר, כי סופו של כל עניין אשר מערב הפרת דיני עבודה הוא להגיע לערכאות שיפוטיות בבתי משפט. כלומר, לעתים שימוש בעורך דין דיני עבודה יכול לכלול גם את הגשתו של מכתב אזהרה לידי המעסיק אשר גורס כי נעשה עוול לעובד אשר פנה אל עורך הדין מלכתחילה. לעתים די במכתב זה בכדי לשנות את תנאי העסקה ו/או להפסיק את המחדל שלשמו נאלץ העובד לפנות לקבלת סיוע משפטי.

 

כיצד יש לבחור עורך דין דיני עבודה?

כפי שקורה בעניינם של ענפים משפטיים רבים, לעתים בשל ריבוים של עורכי דין אשר קיים בישראל, נוטים עורכי דין רבים ליטול על עצמם את מלאכת הייצוג בעניינים אשר אין להם בם התמחות רלוונטית. השלכתו של מהלך זה, כלומר של שימוש בשירותיו של עורך דין אשר אינו בקיא בכלל עולם דיני העבודה, סופה לעתים להשגת תוצאות דלות אם בכלל לזכותו של העובד.

לפיכך, ישנה חשיבות קרדינלית כי עובד אשר חש כי נעשה לו עוול במסגרת מקום עבודתו, עוול אשר מהווה הפרה ישירה של תנאי העסקתו וכי הוא סבור שבגינו הינו ראוי לפיצוי, ייעזר בשירותיו של עורך דין אשר הינו בעל ניסיון מוכח בתיקים וסוגיות משפטיות הקשורות לדיני עבודה. כמו כן, ישנה חשיבות לסוגיה האם אותו עורך דין רכש את ניסיונו דווקא מעיסוק בתיקים בהם ייצג מעסיקים או שמא היווה כקטגור מטעמם של עובדים.

 

לסיכום

עולם דיני העבודה הינו סבוך ומורכב, ככזה אשר מעגן תקנות וחוקים אשר רלוונטיים לכל אדם אשר הינו משלח יד. לפיכך, לא מן הנמנע כי שכיחותם של מקרים אשר בבסיסם הפרת זכויות עובדים תמשיך לעלות בהתאם לקצב גידול האוכלוסייה אשר אינו מראה סימני עצירה.

לכן, מומלץ לכל עובד או מעסיק באשר הם, להיות מודעים לכלל הזכויות והחובות אשר מושתות עליהם במסגרת פועלם, בכדי שכולנו כחברה – נזכה ליחס ולתגמול הראוי לנו עבור זיעת אפינו ומטה לחמנו.

פטיש

ייצוג בכירים בדיני עבודה

הדין מחייב את המעסיקים לנהוג כלפי עובדיהם בהתאם לחוקי העבודה, אך ישנם מקרים בהם מעסיקים בכירים נזקקים לייעוץ או ייצוג בדיני עבודה. לשם כך יצטרכו

מה הוא תפקידו של עורך דין דיני עבודה?

תחום המשפט הוא תחום נרחב עם המון נושאים והתמחויות שונות. התמחויות שונות ומשונות אלו לא תמיד רלבנטיות לחלק גדול מהאוכלוסייה ואכן אזרחים רבים במדינת ישראל