עורך דין רשלנות רפואית

עורכי דין מומלצים בתחום רשלנות רפואית: עורך דין רשלנות רפואית – דוד פייל

 

אף על פי כי עולם הרפואה מתפתח בקצב מסחרר, אשר מביא בשורות חדשות לאנושות בעוד פיתוחים חדשים מעלים בצורה דרסטית את תוחלת החיים אשר עולה בקצב דרמטי של שנה אחת בכל עשור, הנפשות הפועלות בו עדיין אנושיות, וככאלה אינן חפות מטעויות מחדלים וליקויים.

זאת ועוד, כי אותם ליקויים לעתים עלולים להסב נזק רב וחסר תקדים לאלו הסובלים מהם, נזק אשר עלול להתבטא בנכות חמורה או מוגבלות אשר טרם הייתה קודם לכן, או לעתים אותן טעויות עלולות לעלות אף בחיי המטופל.

לפיכך, לא מפתיע לראות כי בקורלציה ישירה לפיתוחים הרפואיים, צמח העולם המשפטי בצורה אשר מאפשרת לרבים לדרוש ולקבל פיצוי הוגן והולם עבור נזקים אשר נגרמו להם שלא באשמתם כלל. פיצוי אשר מושג באמצעות סיוע משפטי מצד עורך דין רשלנות רפואית אשר מוודא כי אכן ניתן פיצוי הולם אל מול הנזק אשר הוסב למטופל.

מנגד, דווקא גילה הצעיר של סוגה משפטית חדשה שכזו, הוא שגורם למטופלים רבים אשר הוסב להם נזק, לבחור להיעזר בסיוע משפטי של עורכי דין אשר אינם בקיאים בכלל החידודים והתקנות השונים, אשר יש להכיר בטרם מבצעים תביעה על רקע רשלנות רפואית. כמו כן, מדובר בחוסר ידע אשר עלול להתבטא במימוש חלקי עד כדי כלל לא, מסך זכויותיהם אשר מגיעות להם.

לכן, במאמר הקרוב נדון במידה רבה במאפייניה של תביעה על רקע רשלנות רפואית, כמו גם תפקידו של עורך דין רשלנות רפואית בתוכה.

 

מה מוגדר כרשלנות רפואית?

בטרם נצלול לתפקידו הקרדינלי של עורך דין רשלנות רפואית בהליך, חשוב להבין ראשית מה היא רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית היא מתן טיפול רפואי מוטעה ושגוי אשר ניתן לאדם כאשר האחרון הזדקק לטיפול רפואי. כלומר, טיפול שהבחירה בו כפתרון אינה סבירה, כמו גם כזו אשר הסבה למטופל נזק. בנוסף לכך, רשלנות רפואית היא גם מניעת טיפול אשר היה מצופה מרופא להעניק למטופל אשר פונה אליו, בהתחשב בנסיבותיו האישיות.

זאת ועוד, כי רשלנות רפואית מוגדרת גם כגילוי מאוחר וחסר של אבחנות רפואיות אשר היו מתבקשות בכדי להשפיע על אופן הטיפול וכנגזרת ישירה מכך גם תוצאותיו של הליך רפואי, איחור אשר התגלם בפועל כנזק ישיר למטופל שנבצר ממנו לקבלו.

יתרה מכך, אילו מטופל פונה אל גוף רפואי בבקשת סיוע, בקשה אשר נתקלת באוזניים ערלות, אשר פוטרות אותה בתואנה מזלזלת כי אין בה בסיס רפואי מבלי לבדוק אותה לעומקה. במידה ויתברר לאחר מכן כי היו דברים בגו בטענות המטופל, אשר לו היה מקשיבים להם היה בכך בכדי למנוע ממנו נזק, יש בכך גם כן בכדי לתבוע על רקע רשלנות רפואית.

 

מי ניתן לתבוע בשל רשלנות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית אינה מופנית רק כנגד רופא או מוסד רפואי, אלא ניתן להאשים כל אדם אשר יש לו נגיעה מסוימת להליך הרפואי. כלומר, אחיות, טכנאים, חברי ועדה רפואית, רופאים, בעלי תפקיד ניהולי וכדומה, עשויים לעמוד בפני אישום עתידי בשל רשלנות רפואית אילו ימצא כי במסגרת תפקידם חרגו ממבחן הרופא הסביר.

 

מבחן הרופא הסביר

מבחן הרופא הסביר הוא מבחן אשר נעשה בו שימוש גם בעולמות מקבילים בהם נשאלת שאלת אשמתו של אדם ביחס לנזק (אשר עליו אין עוררין) כי גרם. במסגרת מבחן זה נשאלת השאלה האם בעל מקצוע סביר אשר היה עומד בנקודת מוצאו של הנתבע, היה פועל כמוהו בהתאם לנסיבות והממצאים אשר היו ידועים לו בשעת המעשה.

כלומר, אילו הוסב נזק למטופל בעקבות טיפול אשר היה אלרגי אליו, אך מדובר באלרגיה שאף אדם (כולל המטופל עצמו) לא היה מודע לה טרם לכן, חוסר ידיעה אשר מקשה במידה רבה על היכולת להיערך בפניו ולהגיב לו, ייתכן כי ימצא הרופא זכאי בשאלת האשמה, שכן סביר להניח כי רופא סביר במעמדו היה פועל בצורה דומה.

 

גורמים אשר בגינם ניתן להגיש תביעה על רקע רשלנות רפואית

ישנם מספר גורמים רבים אשר בעקבותיהם מטופל עלול להימצא זכאי במקרה של תביעה על רקע רשלנות רפואית. המכנה המשותף לכולם הוא קיומו של מרכיב מסוים של הזנחה מצד הצוות אשר טיפל בו. החל מהרגע בו דרך במוסד הרפואי ועד לאשר הסתיים הניתוח על שלל מרכיבי שיקומו.

 

אבחון מוטעה

כאשר הצוות הרפואי אינו מצליח לאפיין או להגדיר את הגורם אשר גרם להופעת תסמינים, בעודם מנסים לכפות את המציאות על גורמים אחרים, יש לראות בכך רשלנות רפואית.

בנוסף לכך, יש לציין כי לעתים הנסיבות אשר מובילות לאבחון מוטעה שכזה, הן שחיקתה עד דק של המערכת הרפואית כמו גם הפועלים בה. שחיקה אשר מביאה אותם לקבלת החלטות אשר במרכזן יעילות וצמצום זמני אשפוז או חיסכון זמנם של אנשי הצוות אשר נאלצים לתמרן בין מספר רב של חולים.

 

טיפול שגוי

רשלנות רפואית היא גם כאשר אף על פי כי הצוות הרפואי הצליח לאבחן כראוי את מוקד התחלואה או הגורם לה, לא עלה בידו להתאים את הטיפול הראוי לנוכח אותה בעיה. לעתים הטיפול השגוי מהווה טעות נגררת אשר מקורה עוד בשלב האבחון, אשר משנעשה בצורה שגויה מוביל להתאמת טיפול לקויה, אשר לעתים עלולה להכיל טיפול שמשית נזק על המטופל.

דוגמה למקרה שכזה היא סיפורו של אמיר פיי גוטמן ז"ל, אשר אובחן בזמנו כחולה סרטן אף על פי שאינו היה כזה, אבחון שגוי אשר התגלם לאחר מכן בטיפול מוטעה, כאשר המנוח קיבל טיפולי כימותרפיה קשים אשר הסבו לו הן נזק נפשי והן גופני. כמו כן, במקרה הנ"ל משפחת המנוח החליטה להגיש תביעה בעניינו על רקע רשלנות רפואית.

 

טעויות כירורגיות

טעויות כירורגיות הן הסיבה הנפוצה ביותר להגשתן של תביעות על רקע רשלנות רפואית, זאת בעיקר לאור העובדה כי מדובר לעתים שכיחות בנזקים אשר קל להבחין בהם והינם גלויים לכל. חשוב לציין כי לא מדובר בהגשת תביעה על רקע ניתוח רפואי אשר כשל והתלוו לו סיכויי הצלחה נמוכים, אלא לנזק אשר הוסב למטופל שלא היה בו שום קשר להליך הרפואי שלשמו נעשה הניתוח.

כלומר, אילו מטופל עבר ניתוח פתוח אשר במהלך סיומו נשכח ציוד רפואי כזה או אחר בתוכו בטרם נתפר לחלוטין, יש בכך רשלנות רפואית מצד הצוות הכירורגי. כמו גם אילו בעקבות ניתוח אשר נעשה באזור מסוים, המטופל סיים את הניתוח כאשר הוא סובל מלקות בחלקים אחרים בגוף אשר לא היו שם טרם לכן.

 

טעויות הרדמה

בהליכים כירורגיים מורכבים נעשית הרדמה בכדי למנוע מן המטופל את הכאב הפיזי הרב אשר נלווה לאותו הליך. עם זאת, לעתים בשל טעויות במינונים נעשית מעין הרדמה חלקית, בה אף על פי כי המטופל אינו מגיב חיצונית, הוא ער לחלוטין לאורכו של כלל ההליך, וחש בכלל התחושות הקשות אשר נלוות לו, כאשר הכירורג למעשה חותך בו בעודו ער.

בנוסף לכך, טעויות הרדמה עלולות לגרום לנזקים נפשיים ומוחיים כתוצאה מהכאב העז אשר נלווה להם, בעודם מצלקים את המטופל, ומהווים עבורו טראומה ארוכת טווח.

 

הצטברות התנאים לכדי תביעה על רקע רשלנות רפואית

אף על פי כי בהתאם לכתוב לעיל עלול להיווצר הרושם כי תביעה רפואית היא עניין אשר אינו משתמע לשתי פנים, המציאות שונה מאוד. הסיבה לכך היא שבכדי שאדם יוכל להגיש תביעה על בסיס רשלנות רפואית, עליו להוכיח כי עצם היעדרו/בחירות של הטיפול אשר קיבל או נמנע ממנו, היא זו שגרמה לו לנזק אשר עליו הוא מלין, בסבירות גבוהה מ-50%.

הסיבה לכך היא שכאשר ניתן טיפול שגוי לאדם, גם אילו לא טעם את מצבו של המטופל וגם אם רופא סביר היה אמור לבחור באופן טיפול אחר, כל עוד לא נגרם למטופל נזק אין לראות בכך רשלנות רפואית כלל.

לפיכך, כאשר מחברים את 2 הנתונים הללו ביחד עם מבחן הרופא הסביר אשר דנו בו קודם, ניתן לאפיין את מרכיבי התביעה הרפואית כצירוף של שלושה תנאים שונים, אשר הינם נזק, קשר נסיבתי בין הטיפול לנזק עצמו, החלטות הצוות הרפואי אשר אפשרו לנזק להתרחש.

 

חשיבות בשימוש בסיוע משפטי מטעם עורך דין רשלנות רפואית

כפי שראינו עד כה, בכדי להגיש תביעה על רקע רשלנות רפואית חשוב להוכיח מספר רב של נסיבות ותקדימים אשר הקשר ביניהם אינו ברור תמיד. לכן, בעוד מטופל אשר הוסב לו נזק עושה שימוש בסיוע משפטי מצד עורך דין רשלנות רפואית, הוא למעשה נעזר באדם אשר בקיא ומודע לכלל הקשרים הרלוונטיים אשר קיימים בעולם הרפואה, כמו גם מה מצופה מאיש צוות רפואי בהתאם לסיטואציה אשר נגלתה בפניו.

 

עורך דין רשלנות רפואית כגורם אשר מצמצם בירוקרטיה ומייעל תהליכים

בנוסף לכך, לעתים מלאכת הגשת תביעה על רקע רשלנות רפואית עלולה להיות סבוכה וקשה, כאשר המטופל צריך לאסוף עדויות וחוות דעת שונות ממגוון רחב של רופאים ואנשי מקצוע, מלאכה אשר אינה ידועה ואינה פשוטה למטופל הרגיל מהיישוב, כמו לעורך דין רשלנות רפואית אשר עוסק בכך חדשות לבקרים.

 

עורך דין רשלנות רפואית כגורם אשר מזהה עילה סבירה לתביעה

זאת ועוד, כי לעתים עלולים גורמים רפואיים אשר חפצים להמעיט או להקטין את חלקם במחדל, לעתים עד כדי להעלימו כליל, להתכסות באצטלתם של מונחים רפואיים אשר אינם ברורים או בעלי משמעות לאדם הפשוט, בעודם מנסים לשכנע אותו כי אין בסיס לתביעתו, כמו גם כי עתידה להסתיים בלא כלום.

לעומת זאת, עורך דין רשלנות רפואית אשר הינו בעל ניסיון בתחום יידע להבחין ולהפריד בין העיקר לתפל, יידע לזהות בין אמרות שכאלו אשר מקורן בחשש מנחת זרועה של המערכת המשפטית, לבין מקרים אשר בבסיסן אכן אין טיעון חזק דיו בכדי לטעון לפיצויים משמעותיים.

 

חשיבות תחום עיסוקו המרכזי של עורך דין רשלנות רפואית

בהמשך לכך, חשוב כי מטופל אשר מבקש להיעזר בשירותיו של עורך דין רשלנות רפואית יוודא טרם לכן כי העורך דין אשר הוא עושה שימוש בשירותיו הוא כזה אשר אכן בקיא ומודע לתחום ולרזיו. כיוון ששימוש בעורך דין לעניינים אחרים, משול לפנייה אל רופא שיניים בכדי שזה יסייע לכם בניתוח לב פתוח.

כלומר, סביר להניח כי באמצעות עזרה מצד עורך דין אשר אינו מהתחום המשפטי – רפואי, אשר כפי שראינו עד כה הינו סבוך ובעל סייגים רבים, המטופל עשוי לקבל פיצוי דל יחסית אם בכלל, מאשר היה יכול לעלות בידו לו היה נעזר בסיוע משפטי רלוונטי.