האזרח הפשוט נוהג להתרעם על העובדה כי טייקונים זוכים ל-"לתספורות" על ימין ועל שמאל, דבר אשר נראה ככזה השמור רק להם, ולא לאנשים הפשוטים. ניתן להניח כי גם בסלונכם התקיימה שיחה בדמות "אם אני הייתי חייב כסף לבנק, אין שום סיכוי שהיו מוותרים לי כמו שמוותרים להם". עם זאת, במהלך מאמר זה נשמח לעדכנכם במידע מעניין בנושא מחיקת חובות, כזה אשר אנו מניחים כי כלל לא הייתם מודעים אליו.
מחיקת חובות להוצאה לפועל
נתחיל עם נתון מרתק, וגם מטריד, ביותר: בישראל נמצאים מעל ל-700 אלף אזרחים המחזיקים בתיקים בהוצאה לפועל. לחלק לא מבוטל מאותם חייבים אין כלל סיכוי לחלץ עצמם ממעגל החובות האינסופי בו הם נמצאים. בחודש בפברואר האחרון אושר בקריאה ראשונה חוק "מחיקת חובות בהוצאה לפועל". החוק מאפשר לחייבים רבים יותר (על ידי הקלת התנאים) להיכנס לתהליך הנקרא "הפטר". משמעות הדבר הינה למעשה כניסה לתהליך שיקום של נישום, על מנת לאפשר לו להיחלץ במהירות רבה ככל הניתן, ובמידת האפשר, ממעגל החוב בו הוא מצוי.
זהו אינו החוק הראשון אשר חוקק במטרה להקל עם החייבים. במהלך אמצע שנת 2015 עבר בהצלחה בכנסת חוק למחיקת חובות. הכוונה אשר עמדה מאחורי החוק היא פשוטה: להעניק הפטר (פטור מתשלום החוב) לחייבים אשר לא שילמו את חובם במשך שנים, וכי נראה באמצעים סבירים כי אין באפשרותם כלל לעשות כן. על אף כי נראה שהחוק מטיב עם החייבים, רק 1,000 מתוך 40,000 זכאים אכן קיבלו את ההפטר המיוחל, למידע נוסף אודות ההפטר הקישו כאן.
שתי סיבות עיקריות הן אלו אשר הקשו על חייבים לקבל את הזכות להפטר (מחיקת חובות):
- החוק קבע הכרח שהינו עמידה באופן מלא בתשלומי הפריסה אשר נקבעו לחייב, ולמשך שלוש שנים. כלומר, גם באם הנושה לא עמד בתשלום יחיד מתוך 36 נדרשים, יימצא עצמו כלא זכאי להטבה. בהתאם לכך, בחוק החדש אשר עבר בקריאה ראשונה בתחילת השנה, הוקלו התנאים כך שגם העומדים רק במחצית מן התשלומים הנדרשים במהלך שלוש השנים – זכאים להפטר.
- סיבה נוספת בגינה רבים מוצאים עצמם מחוץ למעגל הזכאים היא העבודה כי החוק מנע קבלת הפטר מכל אדם אשר יש בבעלותו דירה. כלומר, החוק אינו התייחס כלל לשווי הדירה שמצויה בידו של אדם, אלא רק לעובדה הפשוטה כי מחזיק בה, ללא כל קשר לשוויה. גם לפגם זה מתייחס החוק החדש, בקביעתו כי לרשם ההוצאה לפועל יינתן שיקול דעת רחב יותר כאשר יעמוד מול סיטואציה של מתן הפטר מחובות לאדם אשר בבעלותו דירה.
לפני כחמש שנים, במהלכה של שנת 2013 חוקקה רפורמה אשר חוללה מהפכה של ממש בנושא פשיטת רגל. הרפורמה למעשה "פתחה" את הליך פשיטת הרגל לכלל אזרחי המדינה. משמעותה של הרפורמה הוא כי כיום, ובקלות יחסית, מתאפשר לחייבים לבקש זכאות לקבל הפטר (בזמן קצר באופן משמעותי מן העבר), ולקצץ את חובם בעשרות אחוזים. כלומר, בדיוק כפי שעושים הטייקונים, במצב בו חייב פרטי נמצא בחובות, בידו להגיש בקשה לפשיטת רגל אשר במסגרתה יימחקו רב חובותיו. עם זאת, החוק מגדיר את החובות אשר לא יוכלו להימחק (לא יינתן לגבם הפטר): חובות כתוצאה ממרמה, קנסות ומזונות.
חשוב לציין כי במידה וחייב אכן קיבל הפטר, עדיין מצוי לגביו מידע (שלילי כמובן) במאגרי חברות האשראי, ואף בבנקים. הסובלים מכך הם כמובן האנשים "הקטנים" אשר אותו מידע משמש כנגדם בבואם לבקש הלוואה או הגדלת מסגרת חריגה. בתקופה האחרונה עומל משרד המשפטים גם על רפורמה במסגרתה יימחק מידע זה יחד עם מחיקת חובותיו של החייב.