איך מתמודדים עם תופעת ניכור הורי בגירושין?

תהליך גירושין הוא מהלך רגיש, מורכב ולעיתים גם כואב – במיוחד כאשר יש ילדים בתמונה. בעוד מרבית ההורים מצליחים לשמור על תקשורת בריאה גם לאחר הפרידה, קיימים מקרים שבהם מתפתחת תופעה הרסנית בשם ניכור הורי. תופעה זו פוגעת לא רק בהורה המודר אלא בראש ובראשונה בילד עצמו – בנפשו, בהתפתחותו ובתחושת השייכות שלו.

במאמר הבא נסקור את משמעות התופעה, נבין מהם הסימנים שיכולים להעיד על ניכור, איך ניתן להתמודד איתה, ומהם הכלים המשפטיים הקיימים לצורך טיפול מיידי ואפקטיבי.

 

מהו ניכור הורי ולמה הוא מתרחש?

ניכור הורי הוא מצב שבו ילד, בעקבות השפעה ישירה או עקיפה מצד אחד ההורים, מתחיל להתרחק רגשית מההורה השני, ואף מביע כלפיו עוינות, ניכור או סירוב מוחלט למפגשים. ברוב המקרים, הילד מושפע מאווירה שמשרה אחד ההורים, אשר לעיתים מונעת מכאב אישי, כעס, רצון "לנצח" בגירושין או חשש מלאבד שליטה על הילד.

מדובר בתהליך חמקמק: לעיתים ההורה המנכר אפילו אינו מודע להשפעתו המזיקה, ולעיתים מדובר בהתנהלות מכוונת ומתמשכת שנועדה לנתק את הקשר בין הילד להורה השני. בין אם מדובר בכוונה מודעת ובין אם לא – התוצאה היא פגיעה רגשית, שעלולה להותיר צלקות ארוכות טווח בילד ולפגוע במערכת היחסים שלו עם שני ההורים גם בעתיד.

 

הסימנים המוקדמים אליהם צריך לשים לב

זיהוי מוקדם של ניכור הורי הוא קריטי. ככל שנפעל בזמן, כך ניתן למנוע הסלמה ולהציל את הקשר עם הילד. הנה כמה סימנים שיכולים להעיד על כך:

• שינוי פתאומי בהתנהגות של הילד כלפי ההורה – מעבר מאהבה או חיבה לניכור, קור או עוינות.
• אמירות שליליות חוזרות מצד הילד – שימוש בביטויים שאינם תואמים את גילו, ולעיתים אף העתקה ישירה של טענות מההורה השני.
• סירוב להיפגש עם ההורה, גם כאשר אין סיבה אובייקטיבית לכך.
• חוסר סקרנות או עניין מוחלט בחייו של ההורה השני.
• הצדקת ההתנהגות מתוך טיעונים לא מבוססים, או כאלה שמספקים ההורה המנכר.

זיהוי אחד או יותר מהסימנים הללו מחייב פנייה לייעוץ מקצועי, ולעיתים אף התערבות משפטית מיידית.

 

ההשלכות של ניכור הורי על הילד

מחקרים מצביעים על כך שילדים שנחשפים לניכור הורי עלולים לפתח חרדות, דיכאון, בעיות התנהגות, קושי במערכות יחסים בעתיד ותחושת נטישה עמוקה.

בנוסף, התחושות כלפי ההורה המודר אינן תמיד משקפות את המציאות – אלא תוצאה של שטיפת מוח רגשית. כשהילד גדל, הוא עלול להבין את העוול שנעשה לו ולהתמודד עם תחושות אשמה, בלבול ואובדן הקשר שיכלו להיות לו עם ההורה השני.

לכן, מעבר להשלכות המשפטיות או המשפחתיות, מדובר במצב שיש לו פגיעה ישירה ומדידה בהתפתחות התקינה של הילד.

 

מה ניתן לעשות כאשר מזהים ניכור הורי?

הצעד הראשון הוא פנייה לאנשי מקצוע בתחום – פסיכולוגים, מטפלים רגשיים, ולעיתים גם עובדים סוציאליים. יש לוודא שמי שמעורב בתהליך מבין לעומק את המורכבות של התופעה, ולא מאשים את ההורה המודר או מציע פתרונות "מהירים" שלעתים עלולים להחמיר את המצב.

במקרים רבים יש צורך גם בהתערבות משפטית – במיוחד כאשר אחד ההורים מפר את הסדרי השהות, מונע קשר, או פועל באופן פעיל לסילוק ההורה השני מחייו של הילד.

 

הכלים המשפטיים להתמודדות עם ניכור הורי

מערכת המשפט בישראל מכירה כיום בחומרת התופעה. בתי המשפט לענייני משפחה וגם בתי הדין הרבניים אינם מקלים ראש במקרים של ניכור – ויש להם מגוון כלים לסייע ולמנוע את המשך הפגיעה.

בין האפשרויות:

• שינוי זמני או קבוע של הסדרי השהות
• מינוי אפוטרופוס לדין שיפעל לטובת הילד
• חיוב בהדרכות הוריות וטיפולים משפחתיים
• הטלת סנקציות כלכליות על ההורה המנכר במקרים חמורים
• צווי הגנה או הרחקה, אם יש חשש לפגיעה ישירה או עקיפה בילד או בהורה השני

 

חשיבות ההתגייסות ההורית והטיפול המשולב

גם כאשר יש תחושת עוול וכאב עמוק, חשוב לזכור שהילד זקוק לשני ההורים. במידת האפשר, כדאי לפנות לתהליך טיפולי או גישור שיכול לסייע להורים לתקשר טוב יותר ולגבש מתווה מוסכם שמונע המשך פגיעה בילד.

בנוסף, ככל שהילד חש שתהיה תמיד אהבה ללא תנאי, והורה אחד לא מדבר בגנות השני – כך יוכל לשמר את תחושת הביטחון שלו, גם אם המצב המשפחתי אינו אידיאלי.

התגייסות הורית נכונה, בליווי אנשי מקצוע, יכולה לעיתים לעצור את הניכור בשלב מוקדם ולמנוע נזקים ארוכי טווח.

 

מה ניתן לעשות כשהמצב לא משתפר?

במקרים בהם הניכור מתמשך, ואפילו מתעצם – אין ברירה אלא לנקוט צעדים משפטיים משמעותיים. עם זאת, חשוב שכל צעד ייעשה בצורה שקולה, מתוך מחשבה על טובת הילד ולא ממקום של נקמה או כעס.

המערכת המשפטית, יחד עם ליווי טיפולי נכון, יכולה לספק מענה – אבל יש לפעול בנחישות, וללא דחיות מיותרות. חשוב לתעד כל תקרית, לשמור על תכתובות, ולפנות לעורך דין שמכיר את התחום על בוריו.

 

אפשר למנוע את הקרע – אם פועלים בזמן

ניכור הורי הוא לא "שלב חולף" או "תקופה קשה בגירושין", אלא תופעה עמוקה וכואבת שדורשת מענה מיידי. כל יום שעובר בלי טיפול הוא יום נוסף של פגיעה רגשית בילד, שלעיתים קשה לאחות. שילוב של טיפול רגשי, ליווי משפטי נכון ומודעות הורית – יכול להפוך את הקערה על פיה. ההורה המנוכר לא חייב להישאר לבד במערכה, ויש מי שמבין, מקשיב ופועל בשבילו.

מומלץ להיעזר בעורך דין שמתמחה בתחום ולו ניסיון בטיפול בתיקים מורכבים מסוג זה. עו"ד יהודה אבלס, למשל, מטפל במקרים מסוג זה בשילוב של הבנה משפטית והיכרות מעמיקה עם היבטים רגשיים והלכתיים – דבר המאפשר לנהל הליך רגיש ומדויק, גם מול בתי המשפט וגם מול בתי הדין הרבניים.