יחסי מרות מוגדרים כמערכת יחסים שבה לאחד הצדדים קיימת שליטה והשפעה על הצד השני, באופן ישיר, או עקיף (לדוגמה: ע"י הבוס של הממונה הישיר).
אם מערכת זו משלבת אינטראקציה מינית, היא עלולה להיחשב כהטרדה מינית.
לכן הצד הבכיר יהיה חייב להוכיח שהדברים בוצעו מתוך הסכמה אמיתית והדדית בינו לבין הכפוף/ה לו בתפקיד ושלא התבצע ניצול יחסי מרות ביניהם.
קשר טבעי של סמכות
החוק יוצא מנקודת הנחה, שיחסי הכוחות בעבודה בין בעל מרות לכפופים שלו, הוא לא קשר שוויוני אלא תלותי. בעל המרות רשאי להחליט לגבי המעמד של הכפופים לו, על תנאי עבודתם ולפעמים גם על התמורה המשולמת. ולכן ניצול יחסי מרות עשוי להיות הרעת תנאים, התנכלות ואפילו להוביל לפיטורין.
איך מזהים ניצול יחסי מרות?
החוק קובע מספר קריטריונים שיסייעו בקביעה האם מערכת היחסים נבעה מניצול של יחסי המרות: ככל שפערי הכוחות בין הממונה לכפופ/ה גדולים יותר, או אם ישנו הפרש גילאים גדול ומשמעותי, יתחזקו החשדות לכך שהתרחש ניצול יחסי מרות. בנוסף, יש לבדוק את ההשפעה של אותו ממונה על העבודה, המעמד והעתיד של העובד/ת במקום, את טיב הקשר ומי יזם אותו.
בבית הדין הארצי לעבודה, נקבע שעובדים שחוו הטרדה מינית או ניצול של יחסי המרות לא צריכים להביע אי הסכמה, משום שהם עלולים להימצא בנקודה בעייתית, שבה הם מעוניינים להמשיך בתפקידם ולכן נאלצים לשתף פעולה עם הניצול. לכן באופן גורף, בית המשפט לא נוטה לקבל טענה שלפיה העובד/ת פיתו את הממונה.
"זה היה רומן בהסכמה"
אם שני הצדדים טוענים שהיה ביניהם רומן, אבל על פי קריטריון הגיל ומידת הסמכות של הממונה קיים חשד לניצול יחסי מרות, עולה השאלה הבאה: האם במקרה שבו העובד/ת רוצים להפסיק את הקשר, הם מקבלים חופש ושוויון? האם הם חוששים לפרנסתם או למעמדם במקום העבודה? מי משלם את המחיר על הרומן שנגמר?
כשהעובדת לא אומרת "לא"
צריך לזכור שמצב של ניצול יחסי מרות לא בהכרח מתרחש כשהממונה מציע מגע מיני תמורת הטבות. ייתכן שהניצול היה גם מילולי או שהתבצעו מעשי כפייה חמורים, כך שמערכת היחסים כלל לא נשענה על מצב שבו אי פעם נאמרה המילה "לא". אם מתגלה ניצול יחסי מרות שהעובד/ת לא הביע/ה כלפיו התנגדות, הדבר עלול עדיין להוביל לאשמתו של הממונה הבכיר ולענישה כחוק.
מה קורה אם העובדת יזמה?
קיימים לא מעט מקרים, שבהם הממונה טוען שמי שיזם את מערכת היחסים או האקט המיני היא העובדת עצמה. על פי פסקי דין רבים שהתייחסו לסוגיה הזו, נקבע שגם היענות הממונה ליוזמה המינית מצד כפופים לו, נחשבים כמעט תמיד כניצול יחסי מרות. אותו ממונה נדרש בכל שלב להטיל הגבלות מעצם תפקידו. אם הוא מעוניין להפריך חשד שניצל את יחסי המרות, עליו לבצע פעולות כבר מתחילת הקשר, כמו לדווח על הקשר לממונים עליו ולפעול באופן אקטיבי כדי לבטל את יחסי המרות (לדוגמה, להעביר את העובד/ת לפיקוח ישיר של ממונה אחר בחברה).
מתי מדווחים על ניצול יחסי מרות? למי? ומה קורה אם שני הצדדים לא מעוניינים לדווח? היכנסו לאתר של עו"ד ויינרייך למידע נוסף וחשוב בנושא.
