עורך דין לשון הרע

לאחרונה נהפכה במידה רבה שכיחות קיומן של תביעות משפטיות אשר במרכזן העיסוק בפגיעה בשמו ו/או כבודו של אדם אחר, כאשר נעשה ניסיון ברבים להפיץ אודותיו אמירות או תכונות אשר אינן מדויקות במקרה הטוב, ולעתים מסולפות לחלוטין במקרה הרע. בתביעות אלו מסתייעים לרוב בשירותיו של עורך דין לשון הרע.

בימי הרשתות החברתיות בהם כולם יכולים לחזות בכל, המשמעות של אותן הטלות דופי מקבלת משקל רב עוד יותר, כאשר לעתים בשל הפצת אותם פרטי מידע חלקיים או מסולפים, נעשים חרמים או פגיעות כלכליות וחברתיות באותו אדם ו/או גוף אשר לעתים חף מכל פשע.

לפיכך, במאמר הקרוב נדון בהרחבה במאפיינה של תביעה על רקע לשון הרע, כמו גם בתפקידו הייחודי של מוציאה לפועל, הלוא הוא עורך דין לשון הרע, כדמות מקצועית אשר יכולה לסייע לאדם אשר נפגע להחזיר את כבודו האבוד, בצירוף לפיצוי כספי מכובד.

 

מדוע קיים צורך בתביעות על רקע לשון הרע?

בעקבות התפתחותם הדרמטית של אמצעי תקשורת חדשים, אשר ניתן לזקוף אותה לפירות הטכנולוגיה אשר הפכו את עצם התקשורת בינינו לקלה זמינה ונגישה מאיי פעם, התחזקה גם הרלוונטיות של תביעות שמקורן על רקע לשון הרע.

זאת מכיוון שכיום כל אדם שברשותו טלפון חכם יכול לתעד להפיץ ולציין את אשר על רוחו, מבלי הצורך להציג לכך הוכחות או סימוכין אשר יגבו את ההשמצות או התיוגים אשר הוא כורך בם אדם או גוף אחר.

בהמשך לכך, לאור הנגשת "רשות הדיבור" והיכולת להפיץ מחשבות או דעות בקרב אלפים רבים ולעתים אף מעבר לכך לכל החפץ בזאת, התחדד הצורך להבין ולדעת מתי דבריו של אדם עלולים להוות עבירה פלילית אשר בגינה הוא צפוי לשלם פיצויים ולעתים אף לשאת בעונש מאסר, ומתי מדובר במימוש חופש הביטוי.

כמו כן, בניגוד לעבר בו העיתונות הכתובה הייתה מתחלפת לעתים שכיחות ועימה כל אשר צוין בה, הארכיון הדיגיטלי זמין ונגיש לכל, כמו גם בעודו לא שוכח לעולם, לעתים הטלת רפש או דופי באדם היא פעולה אשר השלכותיה נראות למשך שנים וככזו אשר מקבלת תוקף מורחב בהיבט המשפטי שלה.

לכן, באמצעות היעזרות בכלי כדוגמת תביעה על רקע לשון הרע, מתאפשר לכל אדם אשר נעשה נזק בעניינו שלא כדין, לקבל תמורה כספית בדוגמת פיצוי עבור כבודו אשר נפגם, כמו גם לעתים לזכות לסימוכין והצהרה מערכאה משפטית כי אכן אשר פורסם בעניינו היה שגוי, מוטעה וחוטא לאמת.

 

פגיעה על רקע לשון הרע בהיבט המשפטי

בדומה לסוגות נוספות בעולם המשפטי, גם סוגיה זו זוכה לתקדימים והיבטים שונים בהתאם למערכת המשפט בה נעשתה העבירה. עם זאת, מטעמי נוחות ורלוונטיות, נדון מעתה אך ורק בנהוג בתחומי מדינת ישראל.

בהמשך לכך, בישראל חוקק חוק איסור לשון הרע – 1965, אשר קבע כי אין לפגוע בשמו הטוב כמו גם בכבודו של אדם, זאת באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים אשר די בהם להשפילו או לבזותו.

בהמשך לכך, קובע החוק כי במידה ואדם אכן נפגע כתוצאה מפרסומם שכאלו, מדובר בעבירה אשר לעתים יש לראות בה כעבירה פלילית שדינה שנת מאסר בפועל. מנגד, במרביתם המוחלטת של המקרים, מדובר בפרסום התנצלות פומבית ו/או התנצלות בנידון, לרוב באותו אפיק תקשורת בו בוצעה ההכפשה, זאת בנוסף לתשלומם של פיצויים כספיים בגין הנזק התדמיתי אשר נעשה ושלא ניתן לתקנו.

 

פגיעה על רקע לשון הרע בהיבט מעשי

בהמשך לכך, היות והמונח פגיעה בכבודו או שמו של אדם נושא בגוון חלקלק ודואלי, קבע המחוקק אלמנטים מסוימים אשר העלבה בגינם מהווה פגיעה על רקע לשון הרע.

דוגמה לאותם אלמנטים הם פרסומים אשר מטרתם היא להשפיל אדם (או קבוצה), כאשר הפרסום מסית ציבור שלם כנגדו בעודו לועג לו או שם אותו מטרה לבוז. זאת בנוסף לפרסומים בעלי ניחוח גזעני כאשר לועגים לאדם בשל גזעו, דתו, מקום מגוריו, מינו, נטייתו המינית, מראהו החיצוני ועוד.

כמו כן, אף על פי כי המוזכר לעיל מהווה פגיעה בשמו הטוב של אדם, עילה נוספת להגשתה של תביעה על רקע לשון הרע היא כאשר מתפרסמות ידיעות שקריות אודות אדם, אשר נוגעות למעשיו בעבר או ייחוסו לגורמים אשר אין לו עימם דבר במשותף.

 

זכות הציבור לדעת אל מול הזכות לשם טוב

לעומת זאת, החוק מתיר גם מקום לסייג בשל פרסומי אמת אשר זכות הציבור להיוודע להם גוברת על זכותו של אדם לשם טוב, כאשר מדובר בפרסומים שאף על פי שעלולים להסב נזק לאותו אדם, ראוי כי הציבור ייחשף אליהם מתוקף תפקידו הציבורי שאותו אדם מקיים, כמעין פרפרזה למשפט "הכל ידוע והרשות נתונה".

הגבול עובר כאשר עצם חשיפת הידיעה רלוונטית לציבור, ואין בה בכדי רכילות ותו לא. כלומר, אילו תיחשף עובדה כי שר בממשלה מקיים רומן אף על פי היותו נשוי, יש בכך ידיעה חשובה דיה בכדי לחשופה למען ידע הציבור אילו נציגי ציבור הוא ממנה או בכדי שיוכל לבצע בחירה שלמה יותר בעודו נדרש לכך.

 

עובדה אל מול דעה ותפקידו של עורך דין לשון הרע ביניהם

חשוב לציין כי כאשר נוגעים בעניינים כדוגמת תביעות לשון הרע, יש להפריד בין מונחים אשר הינם בגדר דעה, לבין כאלו אשר הינם בגדר עובדה. כלומר, תביעות רבות נובעות מתוקף היותו של הדובר מאמין כי אשר ציין הוא נכון, בעודו מונה פרטים ועובדות וקשירת שמו של התובע בעניינים אשר אין ביכולתו להוכיח, היות והם דעותיו הפרטיות.

לכן חשוב לציין כי בכדי שאדם יהיה חף מביצוע פגיעה בשמו של אדם, אשר די באותה פגיעה בכדי להעמידו לדין, עליו לציין עובדות בלבד בעניינו או לסייג את שאמר כדעתו שלו ולא כעובדה לכל דבר ועניין.

כמו כן, כלל אותן התפלפלויות וחידודי לשון, עשו את סוגת לשון הרע ותביעות הדיבה לסוגייה מורכבת ובעלת פרשנות רבה, כיוון שבניגוד לענייני נזיקין אחרים, קו הגבול מטושטש ואינו ברור באותה מידה.

לפיכך, ישנה חשיבות מכרעת וגדולה במיוחד להיעזרות בעורך דין אשר בקיא בכלל עולם זה מתוקף עיסוקו השוטף, כדמות מקצועית אשר מודעת לכלל החידודים והתקנות כמו גם התקדימים, אשר עלולים להפליל או לזכות אדם מביצוע עבירה שכזו, עקב היותו של עולם זה מופשט ואמורפי.

 

עילות להגשת תביעה על רקע לשון הרע

חופש הביטוי אל מול פגיעה על רקע לשון הרע

בדומה לזכויות נוספות אשר נמצאות בקונפליקט תמידי, גם הזכות לשם טוב נפגעת עם היכולת של אדם להביע את אשר על ליבו. עם זאת, לשמחתנו הרבה הסוגייה הזו לא נעלמה מעינו של בית המשפט העליון, כיוון שהאחרון כבר התייחס אליה בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, בעודו קובע כי "אין הגמה עצמית, בלי חופש ביטוי".

כלומר, קיים צורך להגן ולעגן את מקומו של חופש הביטוי ככלי אשר יבטיח את קיומה של חברה בריאה ופלורליסטית, אף על פי כי התגלמות הקביעה היא במתן אישור לגורמים מסוימים להשמיע את מחשבותיהן אשר עלולות לעתים להיות ארסיות. לאור זאת, נקבעו 2 מדדים אשר לפיהן יתאפשר לקבוע האם מדובר במימוש חופש הביטוי, או שמא בפגיעה על רקע לשון הרע.

 

תוכן כעילה להגשת תביעה על רקע לשון הרע

אלמנט התוכן הוא סובייקטיבי ונתון לפרשנות רבה, זאת מכיוון שבעוד הערכאות המשפטיות ניגשו לסוגיה הזו בכדי לקבוע מה יהווה פגיעה על רקע תוכן, כלומר מה ניתן לומר על אדם אשר יהווה פגיעה בו, הן הגיעו למסקנה כי בעבור אותה עובדה בדיוק עלול אדם אחד למצוא אותה כעלבון בעוד שאחר יראה בה מחמאה גמורה.

לפיכך, קבע בית המשפט כי היות ומדובר בנקודת ראייה סובייקטיבית – יש להתחשב בנקודת מבטו של הדובר בטרם יקבע האם מדובר בעבירה על רקע לשון הרע. כמו כן, כמובן שכאשר מדובר באמרה אשר הינה נכונה ומדויקת לחלוטין, גם אילו תוכנה של האמרה פוגעני בעיני התובע, אין בכך עילה להגשת תביעה.

 

פרסום כעילה להגשת תביעה על רקע לשון הרע

לגבי עניין פרסום האמרה, הגדרתה של הפצת ידיעה היא באופן אשר ניתן להניח כי יעשה דרכו לעבר אנשים נוספים. במידה ומדובר בדברים אשר נאמרו בפועל בין אדם לחברו, קיים צורך להוכיח כי אכן הן מצד הנמען והן מצד המען, נאמרו הדברים, משימה לא פשוטה כשלעצמה כאשר לרוב מדובר במושא תביעתם של הנפגע.

מנגד, בעניינים אשר מקורם בכתב, די בהוכחת קיומו של מסמך רשמי כלשהו או התכתבות כלשהי (כאשר העניין תקף כמובן גם למרשתת או לרשתות החברתיות השונות), בכדי להראות כי אכן הייתה כוונה בידי הדובר להפיץ את הידיעה ברבים, עובדה אשר הופכת את עצם ההפצה לכזו אשר נעשה בזדון, אילו התוכן בה אינו נכון.

 

עילות להגנה בפני תביעת לשון הרע

בנוסף לתקנות אשר בגינן ניתן להגיש תביעה על רקע לשון הרע, המחוקק קבע גם סימנים אשר בגינם יכול מפרסם הידיעה להגן על עצמו בעת הצורך ולהוכיח כי אשר עשה אינו נחשב כעילה לתביעה על רקע לשון הרע. שמם של אותם סעיפים או מערכות הגנה בעגה המשפטית, והינם חופש הביטוי, נכונות האמרה, ופרסום בתום לב.

 

אינטרס ציבורי רחב כחלק ממימוש חופש הביטוי

שימוש במערכת הגנה זו נעשה כאשר הדובר גורס כי אף על פי כי ייתכן ובמסגרת פרסומיו נעשה נזק לאשר דן בו, יש בכך תועלת ציבורית רבה שכן הוא חושף ידיעות או רעיונות אשר הם בבסיס האינטרס הציבורי הרחב.

לדוגמה, כאשר מבקר מסעדות מפרסם ביקורת אשר הינה שלילית אודות משלח ידו של אדם אחר, אף על פי כי בהיבט הפשוט הוא למעשה מסב נזק לאותו בעל מסעדה, בעודו מתייחס באמצעות דעה עניינית לתוכן הדברים ולא לגבי האדם אשר מאחורי משלח היד, הוא ממש את זכותו להתבטא בחופשיות למען הציבור הרחב, ולכן אין בכך בסיס לתביעה על רקע לשון הרע, גם אילו דבריו פגעו ברגשותיו של אותו אדם.

 

נכונותה של אמרה

קיים קושי מסוים בהוכחת עניין זה, שכן בכדי לאשרו בפני בית המשפט על הנתבע להוכיח כי אכן אשר כתב הינו אמת, והאחרונה היא מושג חמקמק אשר קשה להכריע בו. בנוסף לכך, על הנתבע להוכיח כי באשר פרסם יש עניין ציבורי חשוב, והפרסום הינו בבת עינו של הציבור.

דוגמה לכך ניתן לראות בעניינים אשר ליבתם האשמת אדם בעל משרה ציבורית בהטרדה מינית, שכן במידה ויוכח כי אכן כך היה – יש בכך חשיפה חשובה של עובדה למען האינטרס הרחב של כלל הציבור, שכן מדובר באמת עובדתית, אילו מנגד אם יזוכה אותו אדם, הוא רשאי לתבוע את אשר הכתימו את שמו שלא לצורך.

 

תום לב

רבות תביעות לשון הרע אשר סובבות סביב עניין זה, שכן המחוקק עוגן 12 נסיבות משפטיות אשר במשותף להן ההיאחזות בקרנות המזבח כי המפרסם באמת ובתמים האמין כי אשר הוא מעיד הינו נכון, כמו גם חומר אשר בעל חשיבות רבה לציבור כולו.

במידה ויקבל זאת בית המשפט, יש בכך בכדי להביא לכדי ביטול התביעה או להפחתה רבה של חומרת גזר הדין. מיותר לציין כי במידה ויוכח שבשעת הפרסום או בשלב אוחר אך מטרים להגשת התביעה, ידע המפרסם כי אשר אומר הוא שגוי, נשלל טיעון זה לחלוטין.

 

כיצד לבחור עורך דין לשון הרע?

לאחר שסקרנו את מאפייני תביעת לשון הרע על כלל ההיבטים שבה, ראוי להקדיש מיקוד לדמות אשר באמצעותה מתאפשרת הגנה או הגשת תביעה על רקע שכזה – עורך דין לשון הרע.

בתוך עולם תביעות לשון הרע ו/או הדיבה, יש הפרדה גסה ל- 2 סוגים של עורכי דין. כאשר הסוג הראשון מתעסק בתביעות אשר נעשו במסגרת האינטרנט, כלומר פגיעות אשר נעשו ברשתות חברתיות, בעוד שיש סוג אחר אשר קיים עוד מימים עברו ועוסק בפגיעות מוחשיות, אשר נעשות במסגרת העבודה, עיתונות כתובה, או בין אדם לחברו.

המשמעות אשר על לקוח לגזור מעניין זה, היא שעליו לבחור את זהות עורך דין לשון הרע אשר הוא נעזר בו בהתאם לרמת ההתאמה אשר קיימת בין ניסיונו של אותו עורך דין, לבין הסוגייה אשר אליה הוא נדרש כעת, בהתחשב במקרה של לקוחו.

חוֹק

כיצד להתנהל מול לשון הרע בשנת 2024

בעידן הדיגיטלי שבו המידע מתפשט במהירות, לשון הרע והשמצות הפכו לדאגות דחופות עבור אנשים ועסקים כאחד. גם במצבים שבהם הצהרות פוגעניות מתפרסמות באמצעי תקשורת מסורתיים

עו"ד לשון הרע

מה זה פגיעה בשם הטוב

בעולם המקושר של היום, שבו המידע מתפשט במהירות, ההגנה על המוניטין של האדם הפכה חשובה יותר ויותר. לשון הרע, מונח משפטי המוזכר לעתים קרובות בתקשורת,

מהו חוק איסור לשון הרע?

חוק איסור לשון הרע הוא חוק שנחקק בשנת 1965 והוא מגדיר מהו פרסום לשון הרע, אילו מהלכים יכול לנקוט מי שנפגע מפרסומו של לשון רע,