קיבלנו דירה במתנה מהורי בעלי האם תהיה שייכת לי בגירושין? מאת עו"ד מומחית לענייני גירושין רחל שחר

אחת הסיטואציות המורכבות ביותר בדיני משפחה היא המקרה בו הורי אחד הצדדים מסייעים לבני הזוג ברכישת דירה או מעניקים להם דירה במתנה. כל עוד שוררת הרמוניה, השאלה "של מי הנכס" אינה עולה על הפרק. אולם, ברגע שמתגלעים חילוקי דעות והזוג פונה למסלול של פרידה, הופכת הדירה לסלע המחלוקת המרכזי. האם המתנה שניתנה "לבני הזוג" שייכת לשניהם, או שמא מדובר בנכס שיישאר בידי הצד שמשפחתו נתנה את הכסף?

על פי עו״ד מומחית לענייני משפחה רחל שחר, התשובה לשאלה זו אינה תמיד חד-משמעית והיא נשענת על פרשנותו של חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. החוק מגדיר גבולות ברורים בין נכסים משותפים לנכסים חיצוניים, אך בתי המשפט למשפחה יצרו לאורך השנים פסיקות המאפשרות גמישות, במיוחד כאשר מדובר בבית המגורים של המשפחה.

חריג המתנה והירושה (סעיף 5 לחוק)

סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון קובע כי עם פקיעת הנישואין, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית משווי כלל הנכסים, למעט נכסים שהיו להם ערב הנישואין או כאלו שנתקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין. על פי לשון החוק היבשה, אם הורי הבעל נתנו דירה במתנה והיא נרשמה על שמו, היא לכאורה נכס "חיצוני" שאינו עומד לחלוקה.

עם זאת, המציאות המשפטית מלמדת כי "כוונת הצדדים" היא הגורם המכריע. אם ניתן להוכיח כי המתנה ניתנה לשני בני הזוג במשותף, או שהתנהלות הצדדים לאורך השנים העידה על שיתוף מלא בנכס, הדירה עשויה להיכנס לסל איזון המשאבים.

כוונת שיתוף ספציפית: מעבר לרישום הפורמלי

סעיף 9 לחוק מבהיר כי רישום הנכס על שם צד אחד בלבד אינו הוכחה חלוטה לכך שהוא מוצא מהאיזון. בתי המשפט פיתחו את דוקטרינת "כוונת השיתוף הספציפית", לפיה גם אם דירה התקבלה במתנה מהורי צד אחד, הצד השני עשוי לזכות בחלק ממנה אם יוכח "דבר מה נוסף".

מהו אותו "דבר מה נוסף"?

• מגורים משותפים ארוכי שנים: מגורים של עשרות שנים בדירה ללא עוררין.
• שיפוץ משמעותי: השקעת כספים משותפים בשיפוץ או הרחבת הדירה.
• תשלום משכנתא: אם על הדירה רבצה משכנתא ששולמה מהחשבון המשותף.
• הבטחות בעל פה: הוכחות לכך שהצד שקיבל את המתנה הבטיח לבן הזוג כי "הבית הוא של שנינו".

חשיבותו של הסכם ממון (סעיפים 1-2 לחוק)

כדי למנוע מאבקים משפטיים יקרים וממושכים, החוק מאפשר בסעיף 1 לערוך הסכם ממון. עו"ד רחל שחר מדגישה כי זהו הכלי היחיד שמעניק וודאות מוחלטת. אם הורי הבעל מעוניינים להבטיח שהדירה תישאר של בנם בלבד במקרה של גירושין, עליהם לעמוד על חתימת הסכם ממון המאושר על ידי בית המשפט או נוטריון (לפי סעיף 2). ללא הסכם כזה, פתוחה הדרך לטענות על שיתוף בנכס.

הקדמת המועד לאיזון והגנה על המגורים

סעיף 5א לחוק מאפשר לאישה לבקש את חלוקת הרכוש עוד לפני מתן הגט, במקרים של קרע עמוק או אלימות. בנוסף, סעיף 6א מגן על הצד החלש ועל הילדים: גם אם הוחלט שהדירה תימכר או תחולק, בית המשפט לא יורה על פינוי המגורים עד שיוכח כי נמצא לילדים הקטינים ולצד שמחזיק בהם הסדר מגורים חלופי הולם.

לסיכום

השאלה האם דירה שניתנה במתנה מהורי הבעל תישאר בבעלותו או תחולק, תלויה במידה רבה בנסיבות הספציפיות של הנישואין וביכולת ההוכחה המשפטית של "כוונת השיתוף". מדובר במאבק משפטי אסטרטגי הדורש מיומנות רבה והיכרות מעמיקה עם פסיקות בתי המשפט העדכניות ביותר.

נמצאת בתהליך פרידה והדירה רשומה על שם הבעל או הוריו? אל תוותרי על זכויותייך מבלי להתייעץ. פני למשרד עו״ד ונוטריון רחל שחר לבחינת האסטרטגיה המשפטית המנצחת עבורך.